שערי תורת בבל על עבודה זרה ו׳ ב

« שערי תורת בבל על עבודה זרה ב׳ ×¢×´× שערי תורת בבל על עבודה זרה ח׳ ×¢×´×‘ »

1 עבודה זרה פתח ↗

הָהוּא מִינָאָה דְּשַׁדַּר לֵיהּ דִּינָרָא קֵיסָרְנָאָה לְרַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה בְּיוֹם אֵידוֹ, הֲוָה יָתֵיב רֵישׁ לָקִישׁ קַמֵּיהּ. אֲמַר: הֵיכִי אֶעֱבֵיד? אֶשְׁקְלֵיהּ — אָזֵיל וּמוֹדֶה, לָא אֶשְׁקְלֵיהּ — הָוְיָא לֵיהּ אֵיבָה. אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ: טוֹל וּזְרוֹק אוֹתוֹ לְבוֹר בְּפָנָיו. אָמַר: כׇּל שֶׁכֵּן דְּהָוְיָא לֵיהּ אֵיבָה! כִּלְאַחַר יָד הוּא דְּקָאָמֵינָא.

2 תוספות על עבודה זרה פתח ↗

ויתיב רב חייא בר אמי גבייהו - ר"ת היה מדקדק שבכל מקום שהוא אומר ויתיב פלוני גבייהו מזכירו כן לפי שהוא הורה להם דבר חדוש וכאן לא דבר רב חייא בר אמי קמייהו אלא רב נחמן שהשיב להם ואומר כי זה המעשה היה עם אותו דכתובות דף נג. אמר להו רב חייא בר אמי תנינא אשתו ארוסה וכו' ועל אותו דבר הוזכר והתלמוד קבע הדברים על סדר המסכתות:

1 ו ב דינרא קיסרנאה.—בראב"ן סי' רפח העתיק "דינראה קורדינאה", וגירסא נכונה היא עי' חולין נד ב.

2 ו סע"ב ויתיב ר' אבא קמיה דרב הונא ויתיב וקאמר וכו'.—כפי פשוטו משמע, שר' אבא הוא דיתיב וקאמר, דאל"כ מה טעם להזכיר כאן את ר' אבא עי' תוס' לקמן סג ב ד"ה ויתיב, ועליו הוא שהקפיד רב יוסף ועי' חולין עד א, דשם הקפיד רב יוסף על רב הונא. אבל למטה מבואר דיתיב וקאמר מוסב על רב הונא ובכתב יד מינכן ובכ"י ספרד, שהוציא לאור ר"ש אברמסון ויתיב רב הונא וקאמר. ועי' להלן סג ב תוס' ד"ה ויתיב ומ"ש שם ובמנחות פא ב.

1 חולין פתח ↗

עַד כַּמָּה תֶּחְסַר? אָמַר זְעֵירִי: אַתּוּן דְּלָא מִיתְחֲמֵי לְכוֹן שִׁיעוּרָא, שִׁיעוּרֵיהּ בְּדִינָרָא קוּרְדִּינָאָה, וְהָוֵי כִּפְשִׁיטָא זוּטַרְתִּי, וּמִשְׁתַּכְחָא בֵּינֵי פְּשִׁיטֵי דְּפוּמְבְּדִיתָא.

2 שערי תורת בבל על עבודה זרה פתח ↗

סג ב תוספות ד"ה ויתיב וכו' שבכ"מ שהוא אומר ויתיב פלוני וכו' הורה להם דבר חדש וכאן וכו'.—עי' מ"ש לעיל ו ב ועי' חדושי רשב"א נדה כ ע"ב, שכתב כדברי התוס' כאן.

« שערי תורת בבל על עבודה זרה ב׳ ×¢×´× שערי תורת בבל על עבודה זרה ח׳ ×¢×´×‘ »